לקרוא את לוליטה בגיל 16
אני לא מרבה לכתוב פה על ספרות קאנונית, אף שכמו שכתבתי פעם, הקאנון הוא מושג שמכונן מערכות יחסים מועילות בסך הכול בין קוראים לספרים. במקרה של לוליטה מאת ולדימיר נבוקוב, […]
אני לא מרבה לכתוב פה על ספרות קאנונית, אף שכמו שכתבתי פעם, הקאנון הוא מושג שמכונן מערכות יחסים מועילות בסך הכול בין קוראים לספרים. במקרה של לוליטה מאת ולדימיר נבוקוב, […]
עכשיו, אחרי שניכר שיפור כלשהו, אחרי שהתחלנו למדוד תקופה חדשה, אחרי שמיציתי את הכרת התודה על שלא היה גרוע יותר, אני יכולה להודות: הייתה לי שנה קשה. לא אפרט את […]
נמאס לי להיות בעומס, אבל אני לא יודעת איך להפסיק. אני מאשימה את הקפיטליזם המאוחר. כלומר את העובדה שהקצב שבו אני מצליחה להגדיל את ההכנסות שלי לעולם לא ידביק את […]
נתחיל מהעובדה שאני לא נמשכת במיוחד לרומני מלחמה. מה כבר יש להם ללמד אותנו? מלחמה זה רע, נכון. האם יש צורך בעוד דוגמאות? אתמול סיימתי להאזין לחצי שמש צהובה מאת […]
בדיונים תאורטיים בנושא "מערכות יחסים במאה ה-21 – האומנם?" אני נוטה לסכם זאת כך: שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, אבל אני לא מבינה איך אפשר להיות פוליאמוריים בלי להיות […]
אמנם אני מקפידה לקרוא הרבה ספרות עכשווית כדי לקרוא ספרות על דברים שקורים עכשיו, אבל לא פעם נדמה לי שרובה נכתבת על העולם של אתמול, מה שגורם לי להרגיש מעט […]
אוטסה מושפג נכנסה לחיי לפני כחודש ומאז כבשה כמעט כל חלקה בקריאת הפנאי שלי. מזמן לא היה לי דחף לקרוא את כל כתביו של סופר מסוים, או לפחות לא דחף […]
למען הסר ספק: אני חנונית כשרה. סימנתי וי על כל התכונות ההכרחיות: כישורים חברתיים מוגבלים, כישורים מילוליים מוגזמים, חוסר חן כללי, קוצר ראייה, חיבה ללימודים ושקדנות מביכה. ובכל זאת, מעולם […]
כשביקרתי בניו יורק בקיץ שעבר ניסיתי לברר בחוסר עדינות אופיינית מדוע לבנים לא נוסעים באוטובוסים. אולי הייתי צריכה לסייג את השאלה לרבעים מסוימים – הרי רק ברובע ברוקלין הייתי הלבנה […]
יש איזו חלוקה מטעה בין אנשים שקוראים ספרות ובין אנשים שקוראים ספרים. אני כבר מבוגרת מדי ונטועה עמוק מדי באקדמיה בשביל לזכור מה ההרגשה של מי שפשוט קוראת ספרים ולברר […]