היש והאין ותודעת החורבן הגוברת
בנסיעת אוטובוס ארוכה מירושלים לבאר שבע קראתי חלק ניכר מהבית אשר נחרב. זה היה בוקר יום ראשון, עיתוי מעורר חשש שהנסיעה תעבור עליי בדוחק בין חיילים בדרכם חזרה לבסיס, מפטפטים […]
ספרים שקראתי באוטובוס
להתמסר דווקא לעצב שבשמחות
לתחושתי אין שום ספר שראוי לכתוב עליו בשעה זו, של אולי על סף מלחמת עולם, וגם אם לא, של מלחמה גרועה מספיק. ואף על פי כן, אני קוראת יותר ויותר […]
מהי אנושיות? ומה אנחנו בלעדיה?
אז התפטרתי מהדיי ג'וב החלקי כדי להתמסר אך ורק אל הספרות ואף להתפרנס ממנה, ושיכרון החירות מסחרר, גם מרוב פחד. פתאום אני מבינה שמרכיבים רבים של החיים הם לא הכרח. […]
לקרוא את לוליטה בגיל 16
אני לא מרבה לכתוב פה על ספרות קאנונית, אף שכמו שכתבתי פעם, הקאנון הוא מושג שמכונן מערכות יחסים מועילות בסך הכול בין קוראים לספרים. במקרה של לוליטה מאת ולדימיר נבוקוב, […]
דיסאוריינטציה מסוג מיוחד, של הישארות במקום
קשה לקרוא ספר שלא ברור לך אם את קהל היעד שלו, ויותר מכך קשה לכתוב עליו. הרומן ספר ההיעלמות מאת הסופרת הפלסטינית אבתסאם עאזם מלווה אותי כבר הרבה זמן. למעשה […]
לסנתז אהבה מסוג חדש
נמאס לי להיות בעומס, אבל אני לא יודעת איך להפסיק. אני מאשימה את הקפיטליזם המאוחר. כלומר את העובדה שהקצב שבו אני מצליחה להגדיל את ההכנסות שלי לעולם לא ידביק את […]
לעולם לא מוקדם מדי להתנסות באמנות החרטה
לאחרונה אני מאוד בעניין של להאזין לממוארים מאת אמריקאים צעירים, ולא רק בגלל הקושי שלי למצוא זמן לשבת עם ספר וההעדפה להאזין למשהו עכשווי בזמן שאני מתרוצצת כה וכה, אלא […]
מי שכותב רומנים, מכפיל את הזמן
בקיץ 2019, בהתכתבות עם סופר אוסטרי לקראת פגישתנו בווינה, ביקשתי המלצות לספרות אוסטרית עכשווית. הסופר ענה שהוא עוד צריך לחשוב על זה, אבל בינתיים הוא מאוד ממליץ לי לקרוא את […]
למה לדבר על אהבה כשאפשר לדבר על כסף
בדיונים תאורטיים בנושא "מערכות יחסים במאה ה-21 – האומנם?" אני נוטה לסכם זאת כך: שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, אבל אני לא מבינה איך אפשר להיות פוליאמוריים בלי להיות […]
הפסיקו להדפיס ספרים, וזה קורה גם במציאות וגם ברומן ספקולטיבי
סתם כדי לשמור על טיפת כבוד עצמי לאחר פיזור בלתי מבוקר של ביטויי חרדה, אציין שהגעתי מוכנה למשבר הזה. אחרי הכול, גם ביום רגיל השגרה נראית לי שברירית מדי. לא […]