ספרים באוטובוסים בן שנתיים!

לא ייאמן, אבל עברה שנה שלמה מאז סיכום השנה האחרון, ופירוש הדבר שעברו שנתיים שלמות מאז פתיחת ספרים באוטובוסים. זאת הייתה שנה מאתגרת לבלוג ולעצמי, ובוודאי גם לקריאה. הותשתי, פרסמתי תרגומים ושוב תרגמתי ובין לבין גם עבדתי בעבודות אמיתיות. ועם זאת, גם בשנה לא פשוטה, שבה לא הייתה לי ברירה אלא להוריד הילוך, התחזקה בי התחושה שהספרות היא בית, ושמקומי בעולם הזה. גם בשנה השנייה הקסם של ספרים באוטובוסים הוכיח את עצמו, ובזכותו עשיתי עוד דברים, הכרתי עוד קוראות וקוראים והעמקתי היכרויות קודמות. בין השאר התארחתי בבימות אחרות בתור כותבת, גמגמתי ברדיו בתור בלוגרית ומתרגמת ואפילו חקרתי בחשש את הצד השני ופרסמתי פרוזה משלי.

מבחינת מה שעבר על ספרים באוטובוסים בשנה זו, כדאי לציין שהגדלתי את כמות העדכונים בעמוד הפייסבוק של הבלוג ומומלץ לעקוב אחריו לקריאת ביקורות תמציתיות וזריזות יותר או קישורים ספרותיים חפוזים. באופן טבעי כמות העדכונים בבלוג ירדה כמו שקורה כמעט לכל בלוג במרוצת הזמן, אבל אני מקווה שבלי קשר לכמות עדיין עמדתי בהבטחתי לספק רשימות איכותיות ומעמיקות על ספרות ועל הקשר שלה לחיי היום-יום. למרות הצמצום בכמות הפוסטים עצמם התאמצתי לגוון, ולכן בצד ביקורות שוטפות על ספרים שקראתי באוטובוס וציון חודש נשים בתרגום, כתבתי גם פוסטים כלליים יותר, כמו על קפקא ומושג הקאנון או פוסט פרובוקטיבי על מקומן של נשים במקצועות הפארא-ספרותיים; עסקתי בענייני השעה שהטרידו את תושבי הרפובליקה הספרותית וכתבתי על עוד ז'אנרים חוץ מפרוזה, כמו ממואר ומניפסט, וגם סוף-סוף התפניתי לכתוב בחיל ורעדה על ספרות היידיש החוצה ז'אנרים.

בכנות, אין לי מושג מה מצפה לספרים באוטובוסים בשנתו השלישית, וטוב שכך! כתמיד, אני מתכוונת לקרוא כמה שיותר טקסטים שמושכים אותי ולראות לאיזה סוג של כתיבה הם מובילים אותי. מצטברת אצלי ערימה הולכת ומתגבהת של ספרים שאספתי בעצמי או שקיבלתי ומחכים לקריאה, והערימה גדלה פחות או יותר ביחס הפוך לתדירות העדכונים בבלוג. עם זאת, אני מבטיחה לעולם לא לכתוב פה כדי לצאת ידי חובה, אלא רק כשבאמת יש לי משהו מעניין להגיד על ספר או על הספרות בכלל ולהמשיך לתהות מדוע ואיך היא מועילה לחיינו.

וכרגיל, אני רוצה להודות לכל מי שקוראת, מגיב, משתפת ומעודד. אני מופתעת בכל פעם מחדש מהנכונות של קוראיי להעמיק יחד איתי, להתנצל על שאמנם הם קוראים אבל עדיין לא באוטובוסים ולהעשיר אותי בעוד רעיונות ומחשבות על ספרות. לב לב לב והלוואי שתישארו לעוד שנה.