באחת הנסיעות האחרונות שלי ברכבת מתל אביב לירושלים מישהי ביקשה לשאול ממני עט. לקח לי רגע לעבד את הבקשה למכשיר נשכח, אבל בעיקר הדרך שבה היא הגיעה אליי הייתה מפתיעה. […]

יש לי תיאוריה בנוגע לרומנים אוטוביוגרפיים: הם לרוב יהיו גדושים מדי באירועים, כי גם מיטב הכישרון והרגישות הספרותיים לא מספיקים לכותבים בשביל לדעת להבחין מהו אירוע שמשרת את הטקסט ומהו […]

זה יהיה פוסט פחות חגיגי מהנהוג, ואני בוודאי לא צריכה להסביר מדוע. במצב המתמשך הזה קשה לא לשקוע בדכדוך ועולה השאלה אם ראוי בכלל לנסות, ובייחוד בהקשר של ייצור תרבות […]

ביום ה־45 למלחמה אני יוצאת לסידורים באזור התחנה המרכזית של ירושלים. מאז שהתחילה המלחמה אני ממעטת לצאת מהבית, והייתי מעדיפה להימנע לחלוטין מהאזור הזה, שתמיד מעורר תחושה נפיצה. יש לי […]

כמו כל ישראלי בעל גישה למסך, גם אני ביליתי את השבוע החולף בדריכות. הערב הראשון של שחרור החטופים היה ערב של אי־אמון, של ציפייה מבוהלת לשיבוש, והימים לאחר מכן היו […]

הקדמה מן הסתם זה לא יהיה פוסט המלצות ספרים לתקופה הנוכחית. כמו כולם כרגע, אין לי פתרונות להציע או מרשמים להמתקת המצב, וגם לא טקסטים מעוררי מחשבה להתעמק בהם באותו […]

הייתה תקופה, לא מזמן כל כך, שבה לרגע נדמה שהשיח החדש והפתוח על פגיעות מיניות מסמן את קץ ההיסטוריה. יותר ויותר נשים, בתור הנפגעות העיקריות מהתופעה הנוכחת־בכול, לא צייתו עוד […]

לא נעים להודות, לא ראוי ולא מוסרי, אבל הנה: אני לא מצליחה להתחבר לגל המחאות הנוכחי. אף שאני מכירה בצדקתם ובחשיבותם של מפגיני קפלן ושלוחותיהם בשאר הארץ, אני מנוכרת להם […]

זה יהיה פוסט קצר הפעם. בכל שנה אני חוגגת את יום ההולדת של הבלוג, ובד בבד מסכמת את השנה החולפת. בכל פוסט כזה אני נוטה לציין בנימת התנצלות שיש לי […]