ספרים שלא קראתי באוטובוס

כמו כל ישראלי בעל גישה למסך, גם אני ביליתי את השבוע החולף בדריכות. הערב הראשון של שחרור החטופים היה ערב של אי־אמון, של ציפייה מבוהלת לשיבוש, והימים לאחר מכן היו […]

הקדמה מן הסתם זה לא יהיה פוסט המלצות ספרים לתקופה הנוכחית. כמו כולם כרגע, אין לי פתרונות להציע או מרשמים להמתקת המצב, וגם לא טקסטים מעוררי מחשבה להתעמק בהם באותו […]

26 במרץ 2022, 10:00 בבוקר – קמתי מאוחר מהרגיל, אבל סוף-סוף הריאות הסוערות שלי הניחו לי לישון כמעט לילה שלם. אכן, הגיע תורי לחלות בקורונה. והייתי שמחה לדווח שאני מהחולים […]

כבר הרבה זמן אני מרגישה שאני לא מקדישה לקריאה את המקום הראוי לה. היא מתרחשת כמעט אך ורק בין דברים, או ממש בדקות האחרונות של היום, כשהעיניים עומדות להיעצם. אילו […]

נתחיל מהעובדה שאני לא נמשכת במיוחד לרומני מלחמה. מה כבר יש להם ללמד אותנו? מלחמה זה רע, נכון. האם יש צורך בעוד דוגמאות? אתמול סיימתי להאזין לחצי שמש צהובה מאת […]

אני עדיין באמצע הקריאה ברומן הגרזן של לודביק ואצוליק כך שלא יהיה הוגן להגיד משהו פסקני על הספר עצמו, אבל חוויית הקריאה מעוררת בי הרבה מחשבות. זו לא קריאה פשוטה, […]

בשנה האחרונה התגבשה אצלי שאיפה צנועה, או צנועה לכאורה – כל מה שרציתי היה שעה ביום לפחות שאקדיש לקריאה בספר בשקט, בבית, על הספה או במיטה, ללא הפרעות. אין להכחיש […]

וידוי ראשון: אני מרגישה שמנה. וידוי שני: אני יודעת שאני רזה. או במילים אחרות: אני חיה עם הסתירה שרוב הנשים חיות עמה, וכמובן עם האמונה שאם אוריד רק עוד 10-5 […]